רציתי לספר לכם על בת דודתי הגדולה יעל.

יעל הייתה עבורי תמיד השראה, מודל לעוצמה, לכוח אדיר מודל ליכולת לעשות את הבלתי אפשרי כשבאמת רוצים.

לא הייתי איתה בקשר בשנים הבוגרות של חיי אבל תמיד שמעתי עליה ופגשתי אותה באירועים של המשפחה ותמיד היה סביבה אור ועוצמה שכבשו אותי בשנייה.

באירוע האחרון שנפגשנו, בחתונה של אריק, אני הייתי בתהליך של הבאת ילד לעולם לבד ושיתפתי אותה בלבטים שלי. היא אמרה לי לעשות את זה בלי לחשוב יותר מדי, שזה הדבר הכי חכם שאני יכולה לעשות (באותו הזמן לא ידעתי אבל הייתי כבר בהריון). סיפרתי ליעל על הפחדים שלי, שלא תהיה לי באמת עזרה, מהקושי הכלכלי ועוד ועוד.

יעל המדהימה, בת דודתי שלא הייתי איתה בקשר רציף במשך השנים, פשוט הציעה לי שאם יהיה לי קשה היא מזמינה אותי לגור אצלה בבית ושהפיליפינית תעזור גם לי עם התינוק.

באותו הרגע הרגשתי ביטחון, שיש לי על מי לסמוך. כזו הייתה יעל.

יעל, בת דודתי המדהימה, גאה על היותך חלק מהמשפחה שלי, אין דברים כמוך. אוהבת גם אם מרחוק.

ועכשיו שעולה לי השאלה האם להביא עוד ילד,יעל עולה לי במחשבות וברור לי מה הייתה אומרת: ברור שכן.